תיאטרון הסימטה מציג: ובכל זאת צחקנו

על תופעת ההומור בשואה
שום דבר הקשור בשואה לא היה מצחיק. הזוועות האיומות שחוו קורבנות השואה בגטאות ובמחנות הריכוז וההשמדה הן בהחלט לא נושא לצחוק. ובכל זאת: "הומור שואה" והומור על השואה הם תופעות קיימת בימינו, ומסתבר, שההומור היה דרכם המופלאה של רבים מן הקורבנות להתמודד עם המציאות הנוראה גם אז.

זוהי יצירה בימתית מקורית של קבוצת "תספיס", המציגה את תופעת ההומור בשואה ואת האופנים שהקורבנות השתמשו בהומור דווקא במצבים האנושיים הקשים ביותר כמנגנון הגנה הישרדותי.
המופע משלב בין קטעי עדות של ניצולים – השוזרים את סיפורי הזוועה בהומור מקאברי – לבין הדגמות תאטרוניות "חיות" של הביטויים להומור ולצחוק, כפי שנחוו על-ידם; לצד אלה, מוצגים גם טקסטים תיאורטיים ופדגוגיים, העוסקים בכוחו המרפא והמשחרר של הצחוק ובתפקידו החשוב בשמירה על הבריאות הנפשית והגופנית שלנו.

המופע מתבסס על מחקרה האקדמי של ד"ר חיה אוסטרובר, העוסק בהומור כמנגנון הגנה בשואה, ועל ספרה "ללא הומור היינו מתאבדים" בהוצאת "יד ושם".

בימוי: מאיר בן סימון
תפאורה: זוהר אלמליח
תלבושות: רונה משעול
מוסיקה: מיכאל גוטליב
תנועה: עומר שמר
קרדיט צילום: מנחם שמעוני

משתתפים: יואב אמיר, רעות ברדה-לוי/דבי לוין, אודליה דדון, אוהד פונטה