שחור לבן ומה שבינהם: סיור צילום ״כפרות״ בירושלים

אווירת יום הדין מתוחה מורגשת ברחובות שלובשים חג, ערב כיפור בעיר הוא תמיד מחזה. העיניים רואות את הלבבות החרדים לחתימת גורלם, זה התרנגול ילך לשחיטה ואני אלך לחיים טובים ארוכים ולשלום. 

״אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ״

אומר הפסוק בספר ישעיה. מנהג פדיון הכפרות בשנים האחרונות שנוי במחלוקת עזה בחברה הישראלית. יש שיסתכלו עליו בשאט נפש, ויש שיסתכלו עליו במשאת נפש.

״אז מה הסיפור שלך עם העולם החרדי!?״ גילוי נאות, בעברי הרחוק גדלתי שם, בין הסמטאות הצרות והישיבות הגדולות, הלכתי כבחור ישיבה מן המניין, חליפה לגופי, וכובע בורסלינו שחור לראשי. את סוגיות הגמרא ידעתי בעל פה, וגם בדברי מוסר והלכה שלטתי.

במרוצת השנים יצאתי לדרך אחרת מזאת שגדלתי עליה, עזבתי את הדת, את המשפחה, את הארץ. לא הסתכלתי אחורה, פחדתי לראות מה נשאר שם. לפני כשנתיים חזרתי לראשונה אחרי עשור, יצאתי למסע ברחובות הכל כך מוכרים, שפתאום נראיתי בהם זר, למדתי איך להכיל את הילד שבתוכי, שכנראה נשאר עדיין חרדי.

אני רוצה להזמין אותך לצאת יחד איתי לסיור ברחובות העיר החרדית, אני רוצה להראות לך את העולם שבו גדלתי, אני רוצה לצבוע את המקומות שכולנו התרגלנו לראות בגוון אחד.

- הסיור מוגבל ל-10 משתתפים

- מומלץ להביא פלאש קטן בנוסף למצלמה

- מומלץ לבוא עם ביגוד הולם