אי שם בסוף שנות ה-70, במושב קטן בעמק יזרעאל, עמד לו ילד בן 6 והקשיב להוריו שרים במקהלה המקומית, ובכל שיר הוא קיווה שיתרחש הפלא הגדול: הרגע שבו המקהלה "תתפצל", ותשיר בכמה קולות. יותר מ-30 שנה אחר כך הילד הזה הפך למעבד והמנהל המוזיקלי של הרכבים קוליים ו... הילד הזה הוא אני.
השילוב בין לימודי המוזיקה שלי, (רפי קדישזון, פרופ' מיכאל שני, ד"ר משה זורמן, רות אפל, רינה ולדמן ועוד), ולימודי התאטרון, (אונ' ת"א), יצר סגנון עיבוד ייחודי, שהולך צעד אחד מעבר להדגשת המלודיה וההרמוניה של השיר, ומשתמש בהן כדי לבטא את העלילה, את העולם הרגשי שלו, ומוסיף לו רבדים של פרשנות.
גם אם כל אחד מההרכבים שלי שונה בגודל ובאופי, המכנה המשותף הוא רפרטואר ייחודי, שמורכב משירים שהלחנים שלהם עשירים ומורכבים, (מתי כספי, יוני רכטר, שלמה גרוניך, סשה ארגוב, יהודית רביץ), והטקסטים שלהם איכותיים ומעמיקים, (אלתרמן, חלפי, עלי מהר, יהונתן גפן, אהוד מנור). בנוסף, כל ההרכבים מקדישים תשומת לב מיוחדת לאופן שבו המרכיבים המוזיקליים השונים, (פרייזינג, דינמיקה, דיסוננטים הרמוניים ופתרונם וכו'), מבטאים את הרגשות ואת העלילה של השיר. כל אלה לצד הקפדה מדוקדקת על המרכיבים של שירה איכותית: (הפקה קולית, אינטונציה, דיקציה, נשימה וכו'), יוצרים צליל ייחודי, מלא בגוונים ובהבעה, כפי שמעיד כל מי ששומע אותנו. ועבור ההרכבים עצמם - שמחה והנאה גדולה מהפלא הגדול שמתרחש פעם בשבוע בכל חזרה.
יותר מ-30 שנה אחרי אותה הופעה של "חבורת הזמר של היוגב", שבה חיכיתי בכיליון אוזניים לפיצול הקולות במקהלה, אני כותב עיבודים ב-6 קולות, (ולפעמים יותר), משתמש בכלים מוזיקליים שונים ומגוונים, בחמשת ההרכבים שלי משתתפים למעלה מ-100 משתתפים בשבוע, בגילאי 20-80.
ו... עדיין, בכל חזרה מחדש, אני עומד משתאה כמעט כמו אז, בגיל 6, מהרגע שבו דו, מי וסול נפגשים, ומצלצלים כל כך יפה ביחד.
אני מזמין גם אותך להנות מהפלא הכל כך מיוחד הזה.
עמית בר-צדק