התמונות שאני מדברת עליהן לא נוצרו בחלל ריק, והן לא יועדו למוזיאון. הן תוכנית ריאליטי, סדרת מתח ודרמת אהבה שמתרחשת מול עינינו. אך בשל מסך הזמן, הדבר לא ברור לנו, ואנו חולפים על פני קירות המוזיאון ומביטים עליהן בחטף. הרי לא נצפה בתוכנית טלוויזיה משעממת, נחליף ערוץ. כך גם תמונות אלו, תלויות בבתים למשך עשורים, היו אמורות לא לשעמם את הצופים בהן. לא אדבר על טכניקת הציור, ביוגרפית הצייר, או דברים חשובים נוספים. בשביל זה תפתחו ויקיפדיה. המטרה שלי היא שנראה את התמונות בעיני בני זמנן, ואז נתרגש, נצחק, ונבכה – נחייה אותן.
