הכירו את לילך:
מדברי משתתפת בסדנת "וילה משלך", שלושה ימי כתיבה לנשים שהתקיימה בספטמבר 2014: "הרגשתי איך הכתיבה היא המהות לאורך כל הסדנה. התרגילים היו מגוונים ואפשרו לכל אדם להתחבר לפחות לחלקם. את, לילך, גילית גמישות רבה ואפשרת לנו לקחת את משימות הכתיבה לאן שמתאים לנו, מה שאפשר לי להביא את עצמי בכל פעם לכתוב. אינני כותבת בשגרת חיי ולכן בפתיחת הסדנה הרגשתי שגלגלי הכתיבה חורקים. כבר בתום היום הראשון הפסקתי לשמוע את צליל חריקתם וביום השני כבר כתבתי טקסטים גם בהפסקות, מעצמי, ללא משימות מוגדרות. הכתיבה שלי בהחלט התקדמה, וכך גם היחס שלי ליכולותיי. מצאתי את עצמי הולכת ומחייכת גם בימים שאחרי הסדנה, חוזרת בזמן, מנסה להכיל ולעכל את מה שעבר, את מה שיצא ממני." (קרן)
משתתפת נוספת באותה סדנה: "רציתי להודות לך על שבראת סדנה שבה היה מקום לכולם. הכרתי את חברותיי לסדנה וחשפתי יותר ממה שחושפת בשוטף. הרגשתי בסדנה שאני באיזה מקום מרוחק, רוחני וקסום, שבו שוררים אמת, שמחה, רוגע. הייתה לי חוויה שנחרטה בי ועדיין מחלחלת. תודה על תשומת הלב לפרטים הקטנים ועל שלושה ימים קסומים." (מורן)
"ברגישותך יצרת מעגל תומך לכותב מתחיל, כמו גם למתקדם. הדרכתך אופיינה בגמישות ו'קריאה' של צרכי הכותבים, מבלי לוותר על הדרכה טכנית. הרגשתי שאת מקשיבה באמת לכל משתתף. נגעת בייחודיות של כל אחד והעצמת אותו ככותב ואף, בלי הפרזה, כאדם. (בת שבע. סדנת כתיבה בבית פיינברג, חדרה, קיץ 2014).
"היכולת שלך להוציא מכל אחת ואחד את האור הפנימי, את היוצר הפנימי, כשהכול עטוף בחיוך תמידי, בסבלנות ובסובלנות אינסופיים, באוזן קשבת, בעין צופה, ובציפייה ל'לידה' של אחד אחד – פשוט הרחיבו את לבי, רוממו את הנפש ואת הרוח. (אורלי חי, סדנת כתיבה בבית פיינברג, חדרה).
"ללילך, פעם היו לי מילים קטנות, קלות, שטוחות, אפורות, מילים של כוס קפה ועוגה, של סופרמרקט חצי-חינם, מילים של "מה נשמע" לצאת ידי-חברה, מילים של הישרדות בסיסית. לא היו לי אסל ודליים לדלות מן הבאר העמוקה מילים-פנינים עגולות, חיות, נושמות, משובבות נפש, מפנקות נשמה. לא היו לי חוט ומחט לפרום, לתפור, להטליא מלאכת מחשבת – מילים מכל גוני הצבע, רוקמות משמעות. זה היה לפני שנפגשנו. באהבה ותודה ענקית, אביגיל (סדנת כתיבה למבוגרים, קתדרה נתניה, 2009).
