הכירו את איתי:

אני בן 37, מרמת גן.

רוב תקופת הילדות שלי הייתי מוקף כלי עבודה וחומרי גלם, ובאופן טבעי, הבית שאליו נולדתי שהיה בנוי למחצה הפך למגרש המשחקים שלי.

חלק מתהליך הלמידה העצמית והדימיון הפורה שלי שעבד שעות נוספות הביאו לכך שמצאתי רהיטים או חלקי רהיטים שאנשים זרקו, ובאהבה רבה שייפתי ליטשתי ודמיינתי, ותוך כדי גמלה בי ההחלטה כיצד אשנה את החלק כך שיהיה שימושי .וכך דפנות ישנות של לולי תינוקות הפכו למגוון חדש של מוצרים , ממעמד למגבות ועיתונים דרך מתקן לכלי מטבח ועד למתקן תאורה. עד היום כל פיסת עץ ורהיט שאני רואה בערמה ברחוב מציתה בי את הדמיון, איך ניתן לחדשו ו/או לשנותו לחפץ אחר לגמרי.

בד בבד חיפשתי תחביבים נוספים ובעיון בכתבה בעיתון נחשפתי לרעיון בניית רהיטים מקרטון, מאותה כתבה הבנתי את היסודות ואז השלמתי את הידע בעזרת האינטרנט והרבה דמיון . התחלתי לבנות רהיטים שונים מקרטון, שאת חלקם אף מכרתי. בין הרהיטים היו - מתקנים לדיסקים, שידות קטנות, שולחנות, כסאות ועוד. 

בתהליך זה של יצירה מקרטון וחידוש רהיטי עץ, הכרתי עולם שלם של מיחזור . בכל תהליכי היצירה שלי אני דואג למחזר ככל שניתן מהפסולת הסביבתית. למשל אם זה קרטונים שבעבר השתמשתי בהם כחומר גלם להכנת רהיטים והיום כאריזות למוצרים שלי, העיתונים  שחיזקו את רהיטי הקרטון היום משמשות היום כשקיות, הרהיטים שפעם חידשתי מהווים היום חומר גלם ליצירת מוצרים חדשים לחלוטין.

אני מאמין שבכל ערימת אשפה יש אוצר גלום שעלי לגלות ולהראות לעולם.

בכל יום אני אוסף עוד ועוד פריטים שמישהו אחר זרק, והופך אותם לאומנות שימושית, שמוגשת ללקוחותי בהמון אהבה ומגע אישי.

שלכם,

איתי דנציגר.