באפריל 2009 הגעתי לסמינר על עסקים ורוחניות, במסגרת לימודי "קלאסיקה בודהיסטית בישראל". המורה, ד"ר למתמטיקה ולמחשבים מארה"ב בשם דבורה צביאלי, הגיע ללמד.
בימים ההם היה לי עסק לייעוץ עסקי לחברות אחרי שלב ההזנק ולכל הקשור בארגון, צמיחה וגידול. לימדתי מנהל עסקים בבתי ספר להשכלה גבוהה, וניהלתי כפרילנסרית מועדון אסטרטגי לבכירים. במקביל לשלל עיסוקי תרגלתי יוגה. בשביל הכיף.
בקורס גיליתי שתרגול יוגה מתקשר לרבדים הרבה יותר עמוקים מכפי שזה נראה. ליוגה יש קשר הדוק לריכוז, לחמלה, לחכמה וכן – גם לניהול. למעשה, מתרגל יוגה נמצא על דרך מיוחדת של התפתחות אישית ורוחנית, והוא מתחבר ליסודות עמוקים ועוצמתיים. אחרי הסדנה המכוננת, המשכתי לתרגל אבל נכנסתי לזה יותר ברצינות. הלכתי לסדנאות, לשיעורי העמקה, לריטריטים ולסמינרים. התחלתי לקרוא ספרים, להתעמק בכתבים ולהישאב יותר ויותר פנימה.
באותו הזמן פתח 'המרכז הישראלי ללימודי היוגה' (מיל"י) בראשות אריאלה אורפז, קורס מורים ליוגה ויניאסה.
החלטתי ללכת וללמוד בקורס מורי היוגה של המרכז, ומאז השתנו חיי.
