שמי חיים אליאסף, יליד שנת 1956, דור שני של אנשי דפוס ישראליים.
את מקצוע הדפוס ינקתי מאבי רמי ז"ל, שהתמיד לקחת את בניו לבית הדפוס שבו עבד
- לראות את המכונות, להתרשם, לגעת ולחוות את תהליך ההדפסה.
בראשית שנות ה-50 עבד אבי בבית הדפוס "סגנון הדפוס" בתל אביב, כדפס בֶּלֶט
מקצועי. כבר באמצע שנות ה-60 החל להדפיס בשיטת אופסט המודרנית, ובשנות ה-70 פתח בית
דפוס קטן משלו. כשהשתחררתי מהצבא, בשנות ה-70, הצטרפתי לאבא לבית הדפוס המשפחתי. במהלך
השנים השתתפתי בהשתלמויות ובקורסים רבים בתחום הדפוס; הניסיון המעשי והלימודי העניק
לי קשת רחבה של ידע ומקצועיות.
הרעיון להקים את הסדריה – סדנת הדפסה מסורתית - עלה בראשי בסוף המאה הקודמת, כאשר בתי
דפוס בלט רבים נסגרו או עברו לשיטת האופסט. בעלי בתי הדפוס שלחו את מכונות הבלט לגריסה
ולמחזור, אותיות העופרת נמכרו לסוחרי מתכות ואותיות העץ עברו לשווקים לאספנים.
דפוס הבלט, שהומצא בשנת 1450 על ידי יואן גוטנברג, מבוסס על יציקת/חריטת אותיות בודדות
בגופנים ובגדלים שונים, הנחתן לפי הסדר הרצוי, ייצור הדיו ומשיחתו על האותיות,
הכנסת האותיות למכבש דפוס והידוק גיליון נייר.
מתוך הבנת חשיבות השימור של השיטה בעלת הערך ההיסטורי האדיר, ובמיוחד - של האותיות
העבריות הנדירות - התחלתי לאסוף את אביזרי הדפוס: אותיות, גלופות ומכונות דפוס
שיצאו מכלל שימוש לפני שנים רבות. לכל אחת ואחת מהמכונות שבסדריה, שגילן 120-80
שנה, יש סיפור והיסטוריה משלה; אספתי את המכונות מכל רחבי הארץ - מגינות שבהן
הוצבו, ממחסנים שאליהם נזרקו ומבתי דפוס שבהם סיימו את תפקידם. תיקנתי את המכונות
והחזרתי אותן לחיים.
כך, אט אט ובהדרגה, נבנתה הסדריה כסדנת הדפסה ויצירה מקורית עם ציוד דפוס ידני עתיק.
